מאמרים
Since   abnormalities   in   distal   upper   limb   development   are   among   the   minor   physical   anomalies
 associated  with  schizophrenia  we  attempted  to  determine  whether  patients  with  schizophrenia  can  be
 identified  on  the  basis  of  specific  morphologic  and  dermatoglyphic  features  of  the  hand.  Photographs  and
 prints  of  the  hands  of  38  patients  with  schizophrenia  and  those  of  42  control  subjects  were  evaluated
 and  graded  on  13  biometric  parameters.  Results  were  statistically  evaluated.  A  combination  of  three  of
 the  parameters  was  found  to  have  good  predicting  abilities  to  distinguish  between  schizophrenics  and
 controls.  Subjects  having  high  values  in  these  three  parameters  were  found  to  have  a  higher  propensity
 to  be  defined  as  schizophrenics.  In  order  to  define  a  simple  rule  for  classifying  subjects  we  chose  a
 criterion  of  having  a  value  of  3  (in  a  scale  from  1  to  3)  in  at  least  one  of  these  three  discriminating
 variables.  This  rule  yielded  an  overall  accuracy  of  81.2%.  Among  controls,  85.7%  of  subjects  did  not  fulfill
 such  criteria,  while  14.3%  were  defined  as  false  positives.  Among  schizophrenics  76.3%  achieved  this
 condition  while  23.7%  were  false  negatives.  The  technique's  objectivity  and  ease  of  application  could
 facilitate  the  diagnosis  of  this  disease.
הניתוח הפסיכולוגי ופרופיל האישיות המובאים להלן נלקחו מנתונים המופיעים בספר הלימוד המאויר של כירולוגיה פסיכודיאגנוסטית באנליזה ובטיפול The Illustrated Textbook of Psychodiagnostic Chirology in Analysis and Therapy (מהדורות 1 ו -2). עבור תלמידי PDC הדפים הרלוונטיים מצוינים בטקסט. ספר לימוד זה, שפורסם בשנת 2004 ושוב בשנת 2013, הגיע לסטודנטים ולמתרגלים במדעי ההתנהגות ביותר מ -80 מדינות.
הצגת מקרה על ילד כמעט בן שנתיים עם קו סידני שהגיע לאחר אבחונים שחזו שחורות ו"כנגד כל הסיכויים" כעבור 4 שנים התגלה כהפתעה מדהימה!
The Exploration Deficit Syndrom
כאשר תסמונת זו טבועה באישיות, אנו פוגשים פגיעה נסתרת שאינה מתרחשת באופן מיידי, במיוחד של הקשר בין האדם לעולמו הפיזי, החומרי והחברתי. יתכן אפילו מזג אוטיסטי קל בהלך הרוח שלהם. אנו מוצאים כי רבים מאותם אנשים, בייחוד בשנות העשרים, מטיילים לארצות רחוקות ומשקיעים את עצמם שם למשך חודשים בטבע הקיצוני של הסביבה המקומית. חלקם יגיעו למדבריות אוסטרליה, אחרים לג'ונגלים הברזילאים. יהיו כאלה שיטפסו להרי ההימלאיה, אחרים עשויים לרצות לטייל בטונדרה בחלקה הצפוני המרוחק של אלסקה. כולם חולקים פחות או יותר את אותה היסטוריה ומגיבים אליה.
אלו שפרק זה היה חסר בחייהם סובלים מאוד מהעדרו. הגורם האוטיסטי -משהו הזה – התחושה של העדר התקשרות אורגנית לסביבתם הפיזית המיידית – נמשכת. לעיתים קרובות מאוד, תחושה זו היא בעלת השפעה שוחקת על האופן בו הם מעצבים את חייהם כבוגרים .
במקרים רבים, האדם יהיו מודע לתחושה כי עולמו מחולק באופן כלשהו לשני מחנות. במחנה אחד יהיו כולם מלבד עצמו. במחנה השני הוא ימצא רק את עצמו. חלוקה זו גורמת לו לחוות תחושה של ניתוק ונפרדות גם בתוך הקבוצות החברתיות שאיתן הוא מזדהה. שני המחנות האלה בדרך כלל מתמזגים עד שנות הארבעים של אותו אדם, אך עד אז הוא מרגיש במאבק עם משקלו של עול רגשי שאינו יכול להסביר את טבעו.
מטפל הנתקל בהתפתחות מורפולוגית זו חייב תמיד לקחת בחשבון תחושת ערך עצמי פגועה במיוחד .תחושת חוסר ערך המהולה במידה רבה של בושה, היא כמעט תמיד גורם מכריע במקרה זה, שראוי שהמטפל יתייחס אליו. לא תמיד רואים עד כמה זה קיים אצל מטופל שנראה שבורך בשפע של קסם אישי, מראה נאה, אינטליגנציה ואפילו מידה של אסרטיביות ובטחון עצמי; אך לא משנה עד כמה הדבר חבוי – או אפילו מוכחש – הצלקת נמצאת שם.
Intellectualizations and Rationalization
במאמר מוקדם יותר, כשתארנו את נסיבותיו של הילד, שבהן כל חוויה למעשה ספוגה במשמעות רגשית ויכולת החשיבה מגיעה רק מאוחר יותר, הדברים שהילד חווה רגשית מהווים את כל יישותו.הרגש הוא העולם של הילד. תהליך החשיבה מתחיל כתצורות רגשיות לחלוטין, דבר המרמז על כך שהכימיה הרגשית בשלב הזה, תקבע איך הם יתפסו את העולם ואת מנגנוני ההתקשרות שלהם עם האחרים. אינטלקטואליזציות ורציונליזציות, המייצגות סגנון קוגניטיבי שנראה כמאפיין תורשתי בעיקרו, שאולי פתוח לשינוי כלשהו, הן ההיפוך המוחלט. כאן, החשיבה משתלטת על ההרגשה. אולי יהיה מדויק יותר לומר כי החשיבה מכניעה את ההרגשה. אולם לא משנה עד כמה הביטויים הרגשיים של אותם אנשים ייראו כנים ומשכנעים, ככלל, אנשים אלו הפעילו מחשבה שקולה – את המוח הרציונאלי – כדי לקבוע, ולהכתיב למעשה, את הגוון, הכיוון והעוצמה המדויקים של ביטויים אלה. אינטלקטואליזציות ורציונליזציות, המייצגות סגנון קוגניטיבי שנראה כמאפיין תורשתי בעיקרו, שאולי פתוח לשינוי כלשהו, הן ההיפוך המוחלט. כאן, החשיבה משתלטת על ההרגשה.
Autistic Pockets
במונח "כיסים אוטיסטיים" נתקלתי לראשונה בעבודתה המבריקה של פרנסיס טסטין המנוחה Frances Tustin, "מחסומים אוטיסטיים במטופלים נוירוטיים" Karnac Books, 1986. היא מדברת על "קפסולות של אוטיזם" הממשיכות להתקיים גם בשנים מאוחרות יותר ונובעות מ”אינקפסולציה" נרכשת של "החלק הפגוע באישיות". זהו בדיוק הדבר אותו נתאר כאן.
The Deficit-Father Syndrome
תסמונת החסך בקשר אב מדגישה היסטוריה שבה האדם, מאז תקופת ינקותו, כאשר דמות האב כאחר משמעותי ("significant other") מתחילה לקבל את ממדיה המוחשיים, סבל מחסך כלשהו במרכיבים מסוימים, ספציפיים ומרכזיים מאוד, שהם בדרך כלל טבעיים ועקביים ביחסים בין אב לתינוקו/ילדו. תסמונת החסך בקשר אב תתאר את הארגון הנפשי של האדם הנוצר בעקבות זאת, הן כהמשך ישיר של חסך זה והן כביטוי לתגובה שמטרתה לפצות על כך.
מאמר שדר. הולצמן כתב לפני שנים המסביר את הקשר בין חוויות ינקות לביטחון עצמי, תקרת שייכות, אינטימיות והנאה מיחסי מין.
החומר המוצג במאמר זה מקריב במכוון את הצורה לטובת התוכן. ראשית עליי להבהיר כי הדברים הבאים אינם מהווים הזמנה לחקירה או הערכה אקדמיות .מקום שבו לתוכניות לימוד קוגניטיביות-התנהגותיות יש כוח מגביל בלימודים האקדמיים במדעי ההתנהגות ,ומטרתן הגלויה היא לעורר דה-לגיטימציה של קונספטים פסיכואנליטיים. הדיסוננס הקוגניטיבי יעצור בכל הכוח כל מחשבה שמשהו שגוי כאן.למעשה, דיסוננס קוגניטיבי יעצור בכוח כל אפשרות לרעיון שבמסגרת אותם קונספטים פסיכואנליטיים ייתכן שקיימת דיסציפלינה דיאגנוסטית המעלה את היישום הקליני של הפסיכולוגיה לרמה של מדע אמיתי. במאמרים נפרדים בעמוד זה אציג מספר תסמונות וקבעונות.
מאפיין החושף ביטוי נוירוטי זה באישיות הוא צורת המותניים, ההיצרות או ההתפתחות המצומצמת של פרק הבסיס של הזרת. ללא כל קשר להיבטים אחרים כלשהם של האישיות שמאפיינים אחרים ביד עשויים לתאר ,להתפתחות מיוחדת זו יש השפעה דטרמיניסטית מהותית ברורה ובלתי סלחנית על אישיות האדם .היא חושפת צורך בלתי מתפשר בשליטה. היא מדגישה אצל אדם זה את הצורך לאחוז בבטחה במושכות כל דבר הנוגע בחייו. בנוסף לכך קימת חוויית אי-נוחות עוצמתית ומטרידה, הכוללת את הפחד מהתדרדרות עד כדי חוסר אונים, אם אדם זה אי פעם יצטרך להיות תלוי במישהו לצורך כלשהו.
תסמונת האני החלול חושפת תפיסה דלה ולעיתים תכופות משובשת של ערך עצמי. אנשים הסובלים ממבנה אישיות זה נושאים בתוכם את האמונה כי אין לקיומם שום לגיטימיות או הצדקה .בכל פעם שמטפל נתקל במאפיין זה כאשר הוא בוחן את ידיו של מטופל, הוא חייב למדוד את חומרתו היחסית של מאפיין זה, שהינו מידת ההיצרות. ככל שהמאפיין חמור יותר, כך נזקו גדול יותר באיכות החיים ובמערך החיים של אותו אדם. באותו עניין ,המטפל יבין טוב יותר את כל הדברים שהוא שומע מהמטופל דרך הפריזמה של תפיסת ערך-עצמי מכרסמת זו. הרושם שחייו של אותו אדם מותירים על פני השטח כמעט תמיד יהיה מטעה. תמונות להמחשה, מאפיינים והגורמים לתסמונת בגוף המאמר
לכל אחד מאיתנו זהות מקורית ואותנטית איתה הוא נולד. מימוש הזהות הזו היא המפתח להגשמה עצמית. חוויות ינקות וילדות לרוב מרחיקות אותנו מהזהות המקורית שלנו עד כדי ניתוק מוחלט ממנה. ניתוק, שיוצר פערים בין ציפיות ומציאות ועלול להוביל לדיכאון. באיבחון הביומטרי ניתן לראות מהי הזהות הגרעינית, והתהליך הטיפולי מסייע להתחבר אליה מחדש. במאמר זה אמחיש מקרה שכזה.
כשאנו חשים כאבים פיזים, גירודים, דפיקות לב, פריחות וכד', סביר שהגוף מאותת לנו על בעיות נפשיות מודחקות ולא פתורות. במאמר זה אסביר על הסומטיזציה, ואמחיש כיצד הפסיכותרפיה יכולה לטפל בבעיות הגוף נפש ואף להעלימן.
כולנו רוצים שיהיה לנו טוב. רובנו רוצים שיהיה יותר טוב, אך מעדיפים את המוכר על הלא מוכר. אפילו אם המוכר לא מיטיב עמנו. אנו נעדיף את ההרגל, את חוסר העשייה או את השליטה. אנו מעדיפים להתמודד עם המוכר הידוע, מאשר עם הלא מוכר והלא ידוע. זו אחת הסיבות שאנו נמנעים משינוי, שאנו כה מפחדים משינויים. שינוי לטובה הרבה יותר קשה משינוי לרעה או שינוי בכלל. במאמר זה, אעלה נקודות שנותנות אור על הסיבות והתהליכים הן הרגשיים והן השכליים לכך.


